מטיילים חופשי

נסענו בלילה, מחכים לשלג שיפסיק כי בקור כזה פחדנו לישון בואן…
נסענו בחושך עד שהגענו לעיירה קטנה, עצרנו, נכנסנו למצב ואן והלכנו לישון. קמנו בבוקר, היה חושך וירד שלג  זלעפות… התחלנו לנסוע ובמהרה זרחה השמש והפסיק השלג ולנו רגשות מעורבים לגבי כך, שמחה ועצב. אנחנו אוהבים שלג!

לאחר כמה שעות נסיעה הגענו ל"סולט לייק סיטי". סולט לייק סיטי (Salt Lake City) היא העיר הגדולה במדינת יוטה. היא שוכנת ליד… ניחשתם נכון – אגם מלוח. השני במליחותו בעולם. אחרי ים המלח שלנו כמובן. אבל בניגוד לים המלח שלנו, אגם המלח שלהם הוא לא אטרקציה תיירותית. הגענו לעיר וחיפשנו חוף, אבל עד מהרה גילינו – אין חופים תיירותיים והתושבים חושבים שאגם המלח שלהם די מסריח… אז עלינו לגבעה מקומית ועשינו לנו ארוחה מול הנוף היפה. אחרי זה הלכנו לישון.

קמנו בבוקר והלכנו לטייל בסולט לייק סיטי.  העיר היא ה"מכה" של המורמונים, זרם ייחודי בנצרות. אנחנו מצאנו את זה לא מעניין במיוחד, ואת העיר כולה… שקטה ודי משעממת, אבל בכל זאת היה לה יופי מסויים.

למחרת – נסענו למעיין חם באזור! נסענו דרומה על הכביש, סטינו לכביש צדדי ושם לצד הכביש מצאנו מעיין חם מדהים. במעיין היו זוג צעיר והילד הקטן שלהם. התחברנו איתם במהרה ונכנסו לשיחה קולחת על התרבות האמריקאית, עבודה, בריאות, חינוך וגידול ילדים… הם לא היו אמריקאים טיפוסים ומצאנו בינינו הרבה במשותף. לאחר שהזוג הנחמד הלכו לעומת זאת… הגיעו חבורה של צעירים אמריקאים, עם קופסה ענקית של בירה וסבון. הם נכנסו למעיין, שתו בירה והתרחצו. אנחנו, שישבנו בבריכה התחתונה והם בבריכה העליונה, קיבלנו את כל הסבון והג'יפה ויצאנו במהרה…

לאחר הטבילה הנהדרת במעיין על צד הדרך, המשכנו לנו בנסיעה ופתאום, נדלקה הנורית שאומרת "חסר נוזל קרור". אבל רק אתמול בבוקר מלאנו את הנוזל! לקחנו את האוטו היקר שלנו שוב למוסך, סדק ברדיאטור, ביי ביי 300 דולר, שלום עיירה נטושה, מה עושים כאן שלוש שעות? חיכינו בפאסט-פוד מקסיקני מקומי עד שהמוסכניק יתקן. אנחנו מעייפים את הואן הנחמד שלנו… אבל בכל זאת, כבר יותר מ-1000 דולר הוצאנו על תיקונים וזה היה קצת מתסכל. בנוסף אני לא מרוויח מספיק כמו שציפיתי מהעבודה במהלך הטיול וזה המון כסף. ניסינו לקחת את זה בקלות, אכלנו סלט טאקו, קיבלנו בחזרה את האוטו והמשכנו לנסוע לעבר מדבריות יוטה. בדרך עצרנו במוטל דרכים זול ולמרות שהוא היה מסריח במקצת, שמחנו מאוד שמצאנו מקום זול. הלכנו לישון, מחכים ליום המחר בו נגיע למקומות מיוחדים במדבר…

View Larger Map

קמנו בבוקר ונהננו פעם אחרונה לשבת במוטל ולהסתכל מהחלון אל העיירה המושלגת. נכנסו לאוטו והתחלנו לנסוע בפארק ילווסטון. הנסיעה הייתה מדהימה, הכל מושלג, עצים ונחלים, ובכל כמה רגעים עצרנו בצד הדרך לצפות ב"אטרקצייה" גיאותרמית אחרת. פעם זה בריכת בוץ מבעבעת, פעם זה גייזר קטן ופעם זה הר שמעלה מאות קיטורי עשן בקול רועם. השילוב של כל זה עם השלג והקרח יצר מראות כל כך מיוחדים שפשוט מילים לא יכולות לתאר.

הגענו למסלול הליכה מעגלי באזור גיאותרמי מרכזי בפארק. המסלול כולו על גשרי עץ אשר מסתובב מסביב לקיטורי אדים ונחלים רותחים היוצאים מהאדמה. הנחלים הרותחים יצרו צבעים מיוחדים על הסלע והאדים הרותחים קפאו על העצים הסמוכים ויצרו מראה מיוחד של עצים לבנים קפואים… אין מילים לתאר…

המשכנו לנסוע, כל מטר וכל פנייה נגלה לפנינו מראה חדש ומיוחד. בסוף היום הגענו לגייזר אולד פיית'פול (Old Faithful) שנחשב לגייזר המפורסם בעולם. כאשר הגייזר מתפרץ, הוא פולט אלפי ליטרים של מים לגובה של 35 מטר למשך דקה עד חמש דקות.
הגייזר מתפרץ כל 90 דקות בערך. כשהגענו היה כפור (מעלה-שתיים מתחת לאפס) ושמחנו לגלות שהוא עומד להתפרץ תוך עשר דקות. חיכינו קצת בחוץ בקור ביחד עם עוד אנשים קפואים, ותוך כמה דקות ראינו סילון אדיר של מים מתפרץ מהאדמה לגובה אדיר!

לאחר שצפינו בפלא כמה דקות… נכנסו לאוטו והתחלנו לנסוע דרומה ליעד הבא שלנו –
סולט לייק סיטי.

View Larger Map

התחלנו לעלות בהרים, הטבע נפרש לפנינו ואט אט הכל התחיל להצבע לבן כאשר נכנסנו לשמורת הטבע ילווסטון. אני אגיד את זה כבר עכשיו – ללא ספק, ילווסטון זה המקום הכי מיוחד שהייתי בו בעולם.

ילווסטון (Yellowstone) הוא פארק לאומי ענק ששטחו כמעט חצי ממדינת ישראל, ובתוכו נמצאים אגמים, קניונים, נהרות ורכסי הרים, והדבר המיוחד ביותר הוא הפעילות הגיאותרמית העצומה שרוחשת וגועשת מתחת לפני השטח. מעל לפני השטח – שלג, קור וקרחונים, ומתחת לפני השטח – זרמי לבה, מים רותחים ואדים. הניגוד המדהים הזה נפגש על פני השטח ויוצר נחלים רותחים, אגמים מבעבעים, אדים עולים וגייזרים מתפרצים.

נכנסנו לשמורת הטבע ונסענו למעיינות החמים ממות'. בדרך נהננו בשלג, ראינו ביזיונים ואיילים.

כשהגענו היה קר מאוד ומאוחר אז כבר לא הסתובבנו יותר מדי ונסענו למוטל ללילה מפנק בחדר, שהרי אי אפשר לישון באוטו בקור כזה…

הלכנו לישון בחדר החם כאשר בחוץ יורד שלג והתעוררנו בבוקר לעיירה מושלגת ויפה. האוטו היה מכוסה שלג וראינו במד-טמפרטורה שלנו שבלילה היה 7 מעלות מתחת לאפס ושמחנו מאוד שלא ישנו באוטו…

עזבנו את המוטל ונסענו לנהר המבעבע (Boling River) לטבילה במעיין החם. ידענו שיש מעיין חם, אבל כזה דבר מדהים לא תיארנו לעצמנו. הגענו למעיין וראינו שלא סתם קוראים לו ככה – זה נהר חם! מים רותחים שיוצאים בכמויות מהסלע וזורמים במפלים ובבריכות קטנות. למרות הקור העז, פשטנו את בגדינו ונכנסנו למים הרותחים. התחושה הייתה כל כך טובה, קר ושלג ואנחנו בתוך מים חמים בטבע, נרגעים ומתקלחים במפלים הרותחים.

לאחר שעה קלה, החלטנו להמשיך הלאה. יצאנו מהמים הרותחים לקור העז וקפאנו. היה קר מאוד אבל התחושה בגוף מדהימה.
חזרנו לאוטו, התחממנו קצת ורצינו להתחיל לנסוע בפארק, אבל התברר לנו שאין עוד מקום לישון בו בדרך, לכן חזרנו ללילה נוסף במוטל עם הרגשה טובה וציפייה ליום המחר…

View Larger Map

עברנו את גבול ארה"ב והתחלנו בנסיעה ארוכה לעבר שמורת ילווסטון. 1,500 ק"מ לפנינו (3 פעמים ממטולה עד אילת) ובליבנו התרגשות ושמחה על ההרפתקאות שבדרך.

ההרפתקאה הראשונה הייתה נסיעה בגשם וערפל דרך רכס הרי הקסקייד עד לעיירה הציורית ווינטרופ (Winthrop). קמנו בבוקר בעיירה היפה ואכלנו ארוחת בוקר במסעדה מקומית, השף הצעיר (בן 23) ישב איתנו לשיחה והיה נעים ומעניין. מכיוון שביום הקודם לא ממש הצלחנו לראות את הפסגות המושלגות, נסענו כ-40 ק"מ חזרה לרכס ההרים. והנסיעה חזרה בהחלט הייתה שווה את זה… לראשונה נפגשנו עם השלג ונהנו מכל רגע לטייל בלבן הטהור ולשחק בשלג.

המשכנו את הנסיעה דרך מדינת וושינגטון עד למדינה היפה מונטנה. נסענו ונסענו… וביום השלישי של הנסיעה הגענו למונטנה, דוהרים במרחבים הפתוחים, כאשר ההרים המושלגים נישאים מכל עבר.

נסיעה מדהימה… ולמרות הקילומטרים הרבים והשעות הרבות בנהיגה, נהננו מכל רגע. בסוף היום השלישי הגענו לעיירה הקטנה רד לודג' (Red Lodge) שם העברנו את הלילה, מחכים ליום המחרת בו נכנס לראשונה לשמורת ילווסטון.

View Larger Map