ארצות הברית מחוף לחוף
רוצים להגיב?בצהריי היום נפרדנו מהחברים אשר אירחו אותנו בלאס וגאס, והתחלנו בנסיעה המטורפת. לפנינו בערך 4,000 קילומטר, עד לאורלנדו פלורידה בחוף המזרחי.
בדרך עצרנו בסכר ההובר (Hoover Dam) שהוא סכר ענק במדבר ותחנת חשמל מבוססת על מים. ראינו את המבנה העצום באמצע המדבר לעת שקיעה והמשכנו בנסיעה.
נסענו קצת בחושך עד שמצאנו מקום לעצור לשינה. יום למחרת נסענו לסדונה. סדונה היא עיירה במדבר המוקפת בסלעים והרים אדומים וזה אחד הדברים שמייחדים אותה. הדבר השני שמייחד אותה הוא "מערבולות אנרגיה" מיסטיות… יש הטוענים שבאזור מסויימים ליד העיירה, ישנן מערבולות אנרגיה אשר יכולות להעניק הרגשה טובה ואף לרפא מחלות. הגענו לעיירה בערב, הסתובבנו קצת, בישלנו ארוחת צהריים בפארק המקומי וסגרנו את היום…
למחרת קמנו בבוקר ויצאנו למסלול טיול אשר מוביל אל מערבולת אנרגייה. המסלול היה מדהים – טיפוס על הר בצבע אדום. טיפסנו למעלה טיפוס לא קל אך מהנה, הגענו לפסגה ובעצם למרכז של מערבולת אנרגיה. הרגשנו טוב, אבל נו, הרי ברור שנרגיש טוב! כרגע טיפסנו חתיחת טיפוס מאומץ ובסופו הגענו לנוף מדהים בפסגה! אנחנו לא האמנו שיש שם איזה מערבולת קסמים מיוחדת… לדעתי זה פשוט הכוח של הטבע, וזה נמצא בכל מקום.
אחרי הטיול המשכנו לנסוע. נסענו ונסענו… יצאנו מאריזונה והגענו לניו-מקסיקו. המדינה הכי נידחת שהיינו בה. פשוט מדבר ושום דבר מעניין. היו לנו נסיעות של שעות בכביש ישר במדבר. בדרך כלל אני אוהב לנהוג, אבל זה היה מתיש… זה כמו לנסוע בחלל, אתה נוסע ונוסע, שעות על גבי שעות וכלום כמעט לא משתנה – מדבר!
באחד הלילות שלנו בניו-מקסיקו, הגיע הלילה וכרגיל הלכנו לישון בואן. בחוץ היה 6 מעלות צלזיוס. לא כל כך קר. התקרבלנו בשמיכות והיה נעים. בבוקר קמנו קפואים מקור, הסתכלנו על הטמפרטורה והיינו המומים – 7 מעלות מתחת לאפס! כן, ישנו באוטו כשבחוץ קפור ושרדנו את זה! כל האוטו היה מכוסה שכבת קרח! אני נכנסתי למקדונלדס לשתות קפה ולעבוד קצת עד שהאוטו יפשיר. השעה הייתה 5 בבוקר והמקדונלדס היה מלא בזקנים שפטפטו באנגלית "יאנקית" במבטא כבד… מאיה המשיכה לישון בקפור… לאחר שעה קלה השמש זרחה, הקרח נמס והמשכנו בנסיעה.
התחנה הבאה שלנו בדרך הייתה רוזוול. רוזוול היא עיירה נידחת בניו-מקסיקו, אשר בשנת 1947 התרסק בה עב"ם עם חייזרים. או לפחות ככה אומרים. יש הוכחות יש עדויות, אבל הממשלה עדיין מכחישה. הגענו לרוזוול, אני ביקרתי במוזיאון העבמים (אני חנון! אני יודע…) ומאיה השתעממה.
עזבנו את רוזוול והמשכנו במדבריות… ביומיים שלאחר מכן חצינו את טקסס ועזבנו את המדבר, הגענו ללואיסיאנה ונסענו מעל ביצות ענקיות, עד שהגענו לניו-אורלינס!
ניו-אורלינס היא עיר של ג'אז ומוסיקה. הגענו בלילה וחנינו ברחוב. לבשנו בגדים ליציאה ויצאנו להסתובב ברחובות. האווירה בניו-אורלינס מיוחדת, מוסיקה נשמעת מכל עבר ואנשים ברחובות. נכנסו למועדון ג'אז, רקדנו לצלילי הופעה חיה, שתינו ונהנינו.
סגרנו את הלילה והלכנו לישון בואן, ברחוב במרכז ניו-אורלינס. לא צריך בית מלון!
למחרת הסתובבנו עוד קצת בשוק וברחובות ולקראת הצהריים המשכנו בנסיעה המטורפת.
נסענו ונסענו… עזבנו את לואיסיאנה ועברנו למיסיסיפי. יצאנו ממסיסיפי והגענו לפלורידה! עוד כמה שעות נסיעה וכבר לא יכולנו יותר! כל כך רצינו להגיע ולבסוף הגענו – בית מלון בדיסני-וורלד אורלנו!
נסענו 4,000 קילומטר והנסיעה הייתה קשה. כל יום להתעורר בתוך האוטו, לנסוע 8 שעות, לאכול בתוך האוטו, ללכת לישון באוטו ושוב, לקום בבוקר בתוך האוטו… אבל למרות הקושי זו הייתה חוויה מעניינת שאנו נזכור כל החיים.
ועכשיו אחרי הנסיעה הארוכה, אנחנו הולכים להתפנק לנו 4 ימים בבית מלון ובדיסני וורלד!
