מטיילים חופשי

נהר הקולומביה זורם מקולומביה הבריטית בדרום קנדה ועד לצפון מערבה של ארה"ב. מבחינת נפח זרימת המים, נהר הקולומביה הוא הנהר הגדול ביותר הזורם לאוקיינוס השקט בחצי הכדור המערבי וכן הרביעי בגדולו בכל צפון אמריקה.

יצאנו מפורטלנד ונסענו מזרחה, בדרך יפה לאורכו של נהר הקולומביה. היעד שלנו היה מפל מולטונומה (Multnomah Falls), מפל מולטונומה הוא מפל גבוה (189 מטרים) ומדהים ביופיו.
לאחר נסיעה קצרה ויפה לאורך הנהר, הגענו למפל. ואכן נפעמנו מהמראה. מפל גבוה, הנופל בשתי קומות בקניון צר ירוק ומלא צמחייה.
עלינו ל"קומה השנייה" של המפל, עמדנו על הגשר התלוי מעל המפל. המים הנופלים בעוצמה מעצבים את האבן בכל רגע ורגע. שמענו שבשנת 1995, נפלה מהחלק העליון של המפל אבן בגודל של משאית והתיז כמויות אדירות של מים על העומדים בגשר ואף פצע חלק מהם… מדהים לדעת ששינויים אדירים כאלה מתרחשים בכל רגע…

אחרי המפל התחלנו לנסוע צפון-מערבה לפארק אולימפיק.
הפארק הלאומי אולימפיק (Olympic National Park) נמצא בחצי האי אולימפיק שבמדינת וושינגטון. הפארק הוא "ביוספרה" – אזור אחד שבו יש גם קו חוף, גם יער גשם ממוזג וגם הרי קרח. זו הסיבה שהוא כל כך מיוחד ומדהים.
הגענו לאולימפיק בערב וטיילנו על חוף ים קסום ומיוחד.

אחרי שהעברנו לילה גשום בעיירה נידחת, קמנו בבוקר והלכנו לחפש מעיינות חמים ביער הגשם. נסענו ונסענו בתוך היער, עד אשר הגענו לתחילת המסלול. התחלנו ללכת וביוחד בשבילנו הפסיק הגשם. טיילנו ביער כמה קילומטרים, נהנים מכל רגע – זה היה היער היפה ביותר שהיינו בו אי פעם! צמחיה עבותה, עצים, שרכים, פטריות, טחב שגדל על גזעי העצים עצי ארז בשלכת, גווני ירוק וחום, נחלים ומים זורמים בכל מקום.

ובסוף המסלול הקסום הגענו לבונוס – מעיינות חמים. הלכנו ולהכנו ופתאום התחלנו להריח את הריח המוכר של גופרית. הריח המסמן נביעה של מעיינות חמים. מצד ימין ראינו בריכה קטנה של מים חמים, רק שהיא הייתה קטנה מדי. המשכנו ללכת, עברנו עוד כמה בריכות והגענו לבריכה גדולה מספיק לרחצה, בין העצים מעל הנחל הזורם.
פשטנו את בגדינו ונכנסו למים החמים, מרגישים את הנעימות מתפשטת בכל הגוף ומרפה את השרירים. רחצנו במעיין החם, נרגעים ונהנים להקשיב לקולות הטבע.

כאשר החל לרדת הערב, שמנו פעמינו חזרה בשביל המתפתל אל האוטו. נסענו לעיר הקרובה, החנינו, נכנסו למצב ואן והלכנו לישון מרוצים מהיום ומצפים למחר – נסיעה לסיאטל.

View Larger Map

אינסוף חוויות עברו עלינו מאז הפעם האחרונה שכתבנו בבלוג, והגיע הזמן להשלים פערים…

לאחר שעזבנו את החווה סטינו קצת מהדרך בנסיעה חזרה דרומה לשמורת ה"רדוודס" (Redwoods) – יערות של עצי ענק.
הרדוודס הם בין העצים הגדולים והעתיקים ביותר בעולם, גובהם מגיע למעל 100 מטרים קוטרם מגיע ל-2-3 מטרים.
יער הרדוודס הוא יער מדהים וקסום. בגלל גובהם האדיר של העצים, מעט מאוד אור שמש מגיע אל הקרקע. כתוצאה מכך, מתפתחים להם צמחים מיוחדים, שרכים וטחב בכל מקום.
טיילנו ביער והרגשנו ממש כמו בתפאורה של סרט פנטזיה. עצי ענק, גזעים חלולים וגזעים נפולים, גשרי עץ מעל הנחל והמון ירוק.

הביקור ביערות בהחלט היה שווה את הסטייה בדרך, ולאחר שטיילנו ביערות המיוחדים כל היום, ההמשכנו צפונה במדינת אורגון לעבר "קרייטר לייק" (Crater Lake).
"קרייטר לייק" הוא מקום מיוחד במינו. לפני 7,700 שנים התפרץ הר געש ענק וממש כמו דבורה שעוקצת, הר הגעש מת לאחר ההתפרצות, קרס פנימה ויצר מכתש ענק בפסגת ההר. עם השנים התמלא המכתש בגשמים ובמי-שלגים והפך להיות אגם ענק ומיוחד. בגלל עומקו של האגם, 594 מטרים – האגם העמוק ביותר בארה"ב, צבעו כחול-טורקיז "זוהר".

התכנון היה להשאר באגם יום ולילה ולטייל, אבל מזג האוויר כנראה רצה שנמשיך הלאה. גל קור "ארקטי" פקד את האזור והוריד את הטמפרטורה אל מתחת לאפס. העדפנו לישון במקום קצת יותר נמוך וקצת פחות קר ולא להפוך לקרטיב בשנתנו באוטו…
עשינו סיבוב קצר ברגל לתצפית על האגם והמשכנו לנסוע צפונה בירידה מהר הגעש. גם הנסיעה עצמה הייתה מדהימה ולכל אורך הדרך ראינו את האגם, משתקף בשמש, עם העצים והשלגים מסביב.
עצרנו בדרך בעיירה שכוחת אל והלכנו לישון. עדיין היה קר עד מאוד, אבל עברנו את הלילה בשקט.

קמתי כהרגלי בשש בבוקר, ויצאתי לעבוד. בהעדר סטארבקס, הפעם ישבתי לעבוד ב"סאבוואי".
יש הרבה פרוייקטים מעניינים שאני עובד עליהם והרבה עבודה באינטרנט והרגשתי קצת תסכול שאני עובד מעט מאוד ולא מצליח להתקדם התקדמות משמעותית בפרוייקטים. לכן החלטנו שנעצור בעיר הקרובה ליום שלם לעבודה והתארגנות.

בדרך עברנו ב"מוניומנט הלאומי ניוברי" (Newberry National Monument). לא שמענו יותר מדי ולא ציפינו ליותר מדי ממקום זה, אך הופתענו לטובה. ניוברי הוא אזור טבע עם שני אגמים, גם הם נוצרו כתוצאה מפעילות הרי געש. הגענו לאגם והכנו ארוחת צהריים, היה שקט, רגוע ויפה.
שמענו שיש מעיין חם באזור ואחרי ארוחת הצהריים נסענו לחפש אותו. אנחנו מאוד אוהבים מעיינות חמים… חנינו על גדת האגם היכן ששמענו שנמצא המעיין. הלכנו לאורך גדת האגם בחיפוש אחר המעיין, מריחים את ניחוך הגופרית אך לא רואים את המעיין. לבסוף מצאנו אותו – שלולית קטנה ורותחת של מים מבעבעים. האמת היא שהיא הייתה כל כך קטנה, כך שבקושי את כף הרגל הצלחנו להכניס. שמנו לעצמנו מטרה – לחפור ולהגדיל את המעיין! התחלנו לחפור, נהנים לשחק בבוץ ובמים… אחרי זמן מה אכן הצלחנו להגדיל את המעיין בצורה משמעותית! עדיין לא מספיק בשביל להשתכשך, אבל מספיק בשביל לטבול את הרגליים…

מעיין חם בניוברי

ברדת הערב, התחלנו לנסוע לעבר "בנד" (Bend), העיר הגדולה במרכז אורגון.

View Larger Map