המסע אחר המזרון והוילונות
רוצים להגיב?סוף סוף אני עוזב את העיר ויוצא אל הטבע!
היעד – Big Bear Lake, אזור יפהייפה שעתיים נסיעה מלוס אנג'לס.
התכנון – לקנות מזרון, וילונות לאוטו, כיריים לבישול, כלי בישול ולהגיע בערב לאגם.
המציאות הייתה קצת שונה… הבוקר התחיל מוקדם, ונסעתי לחפש מזרון בחנויות יד שניה. מצאתי כלי בישול, מצאתי שולחן מתקפל קטן, אבל מזרון לא מצאתי. על הדרך הספקתי לשרוט את האוטו, לקבל דוח (חניתי ברחוב בדיוק ביום ובשעה שמנקים את הרחוב ולא ראיתי את השלט) ולנסוע הלוך ושוב בחיפוש אחר החנות. שאלתי את עצמי – מה באנרגייה שלי היום גורם לדברים להתנהל בצורה הזו? למה הכל מגושם ולא מצליח היום?
בצהריים נפגשתי עם אוסטין לסושי, ולאחר מכן המשכתי בדרכי בתקווה שבדרך אמצא מזרון ווילונות (הרי בלי זה קצת קשה לישון בואן). הנקודה הבאה הייתה Best Buy, חנות אלקטרוניקה ענקית. לפני כמה ימים קניתי אינטרנט סלולרי, מה שיאפשר לי ממש לעבוד מכל מקום. אבל זה לא עבד. אז נסעתי לשם כדי שיתקנו. איכשהו פספסתי את המחלף ועשיתי עיקוף של שעה בתוך לוס אנג'לס…
הגעתי ל-Best Buy ואת האינטרנט תיקנתי. יצאתי לכיוון Big Bear רק בשבע בערב…
בדרך חיפשתי חנות בה אוכל לקנות וילונות לואן אך לא מצאתי. התקווה האחרונה שלי הייתה Target, חנות ענקית שיש בה הכל. עצרתי ב-Target, ומצאתי את זה – מיטה, שהופכת לספה, בדיוק בגודל של הואן, ב-$99 בלבד! ביקשתי לקנות את המיטה, אך התשובה שקיבלתי הייתה:
"I am sorry sir, but our storage room is closed right now. Please come again at morning".
מה מורנינג?! אני צריך עכשיו מיטה לישון עליה! לא היה על מה לדבר… עוברים לתוכנית ב': נכנסתי לאופיס דיפו, קניתי בריסטולים, קניתי קצת מצרכים לסנדוויץ. נכנסתי לאוטו, אכלתי סנדוויץ, כיסיתי את כל החלונות בבירסטולים, זרקתי שתי כריות על הרצפה והלכתי לישון…
זה היה רגע בו הרגשתי תחושה מאוד אמביוולנטית. מצד אחד שאלתי את עצמי: "איזה משוגע אני, למה אני עושה את הדברים המטורפים האלה, למה אני לא יכול פשוט לגור בדירה רגילה, לעבוד בעבודה רגילה ולצאת לחופשות רגילות פעם-פעמיים בשנה? מה עברתי בחיים שגרם לי להתנהג בכזו צורה שונה?" אבל התשובה, מצד שני, הגיע די מהר: "כי אני שונה! אני לא רוצה חיים רגילים ושגרתיים, אני רוצה לטייל, לראות, לחוות לעשות!"
והרגעים ההזויים האלה והלא נוחים לפעמים – הם חוויה בפני עצמם, אותם אני אזכור ואותם אספר לאחרים!
