מטיילים חופשי

נהר הקולומביה זורם מקולומביה הבריטית בדרום קנדה ועד לצפון מערבה של ארה"ב. מבחינת נפח זרימת המים, נהר הקולומביה הוא הנהר הגדול ביותר הזורם לאוקיינוס השקט בחצי הכדור המערבי וכן הרביעי בגדולו בכל צפון אמריקה.

יצאנו מפורטלנד ונסענו מזרחה, בדרך יפה לאורכו של נהר הקולומביה. היעד שלנו היה מפל מולטונומה (Multnomah Falls), מפל מולטונומה הוא מפל גבוה (189 מטרים) ומדהים ביופיו.
לאחר נסיעה קצרה ויפה לאורך הנהר, הגענו למפל. ואכן נפעמנו מהמראה. מפל גבוה, הנופל בשתי קומות בקניון צר ירוק ומלא צמחייה.
עלינו ל"קומה השנייה" של המפל, עמדנו על הגשר התלוי מעל המפל. המים הנופלים בעוצמה מעצבים את האבן בכל רגע ורגע. שמענו שבשנת 1995, נפלה מהחלק העליון של המפל אבן בגודל של משאית והתיז כמויות אדירות של מים על העומדים בגשר ואף פצע חלק מהם… מדהים לדעת ששינויים אדירים כאלה מתרחשים בכל רגע…

אחרי המפל התחלנו לנסוע צפון-מערבה לפארק אולימפיק.
הפארק הלאומי אולימפיק (Olympic National Park) נמצא בחצי האי אולימפיק שבמדינת וושינגטון. הפארק הוא "ביוספרה" – אזור אחד שבו יש גם קו חוף, גם יער גשם ממוזג וגם הרי קרח. זו הסיבה שהוא כל כך מיוחד ומדהים.
הגענו לאולימפיק בערב וטיילנו על חוף ים קסום ומיוחד.

אחרי שהעברנו לילה גשום בעיירה נידחת, קמנו בבוקר והלכנו לחפש מעיינות חמים ביער הגשם. נסענו ונסענו בתוך היער, עד אשר הגענו לתחילת המסלול. התחלנו ללכת וביוחד בשבילנו הפסיק הגשם. טיילנו ביער כמה קילומטרים, נהנים מכל רגע – זה היה היער היפה ביותר שהיינו בו אי פעם! צמחיה עבותה, עצים, שרכים, פטריות, טחב שגדל על גזעי העצים עצי ארז בשלכת, גווני ירוק וחום, נחלים ומים זורמים בכל מקום.

ובסוף המסלול הקסום הגענו לבונוס – מעיינות חמים. הלכנו ולהכנו ופתאום התחלנו להריח את הריח המוכר של גופרית. הריח המסמן נביעה של מעיינות חמים. מצד ימין ראינו בריכה קטנה של מים חמים, רק שהיא הייתה קטנה מדי. המשכנו ללכת, עברנו עוד כמה בריכות והגענו לבריכה גדולה מספיק לרחצה, בין העצים מעל הנחל הזורם.
פשטנו את בגדינו ונכנסו למים החמים, מרגישים את הנעימות מתפשטת בכל הגוף ומרפה את השרירים. רחצנו במעיין החם, נרגעים ונהנים להקשיב לקולות הטבע.

כאשר החל לרדת הערב, שמנו פעמינו חזרה בשביל המתפתל אל האוטו. נסענו לעיר הקרובה, החנינו, נכנסו למצב ואן והלכנו לישון מרוצים מהיום ומצפים למחר – נסיעה לסיאטל.

View Larger Map

סן פרנסיסקו היא עיר מיוחדת. רחובות מתפתלים עולים ויורדים בהם דוהרות קרוניות קטנות וצבעוניות, הרבה ים וחיות, מסעדות מעולות המגישות מכל טוב הים ואת מאכל הדגל של העיר – קלאם צ'אוודר (Clam Chowder), שזה מרק צדפות מוקרם המוגש בתוך קערת לחם.

הגענו לסן פרנסיסקו בשעת הצהריים וחיפשנו חנייה ליד Pier 39, רציף הדייגים המפורסם של העיר. חנייה במקומות המרכזיים בעיר יכולה מגיעה גם ל-10$ לשעה, אז חיפשנו וחיפשנו ומצאנו חנייה של שעתיים חינם, במורד אחד הרחובות. הרחוב היה כל כך תלול שפחדנו שהאוטו יתגלגל למטה בירידה…
טיילנו ברציף, עוברים בין דוכני פירות הים, מריחים את הריחות, מסתכלים על הים ולבסוף גם טועמים.

רחובות סן פרנסיסקו

רציף 39, אלקטרז ברקע

ערמת ילדים!

בערב נסענו לפארק, והלכנו לתצפית על גשר הזהב, אך ערפל כבד כיסה את הגשר ולא ראינו כלום… טיילנו בפארק בין העצים, באווירה מסתורית של ערפל עם קולות של כלבי-ים הנשמעים מרחוק.

מאוחר יותר, נסענו לפאב בעיר, למפגש של CouchSurfing (מה זה CouchSurfing). במפגש, חברים בקהילה מסן פרנסיסקו וממקומות אחרים בעולם אשר מטיילים בעיר שותים ביחד בירה, מכירים ויוצרים קשרים. ספה לישון עליה לא מצאנו, אבל היה בהחלט כיף.מצאנו חניית לילה במרכז קניות קצת מחוץ לעיר והלכנו לישון.

ביום הבא נסענו לצ'יינה-טאוון, הרובע עם ריכוז הסינים הגדול ביותר בארה"ב. הרבה חנויות מיוחדות, חנויות של שטויות ומסעדות סיניות. נכנסנו למסעדת Sushi Boats, חוויה מהנה ביותר – ישבנו מול תעלת מים ארוכה, כאשר בתעלה שטות סירות עץ קטנות ועל כל סירה צלחות עם סושי. אתה מושיט יד, שולף את הצלחת מהסירה, אוכל בהנאה ובסופו של דבר משלם לפי הצלחות שלקחת.

צ'יינה טאוון

אחרי צ'יינה-טאוון, שוב ניסינו את מזלנו ונסענו לתצפית על גשר הזהב, על מנת לראות את הגשר המפורסם. אך שוב, ערפל כיסה את הגשר ולא ראינו כלום… נסענו לגשר עצמו, "מהגשר בטוח נראה את הגשר" חשבנו לעצמנו… חנינו את האוטו רגע לפני העלייה לגשר ולא האמנו – הערפל היה כל כך כבד שראינו רק כמה מטרים הלאה ואת המראה המרהיב של הגשר הארוך התלוי מעל המים לא ראינו. כנראה שאת המראה הזה נשאיר לתמונות…

מנסים לראות את גשר הזהב

השארנו לתמונות...

כמו שלסינים, לגאים-גאות ולאיטלקים יש רובע משלהם בסן פרנסיסקו, גם להיפים יש את האזור המיוחד להם בעיר. הסתובבנו באזור, הרחובות מלאים בחבר'ה צעירים בעלי מראה "מיוחד", פאבים מגניבים וחנויות מלאות מכשירי עישון למיניהם…
לאחר מכן נסענו לאזור ה"קולינרי" של העיר, על המזח מול הים ואכלנו (סוף סוף) את מרק הקלאם-צ'אוודר המפורסם שבאמת היה טעים בטירוף.

בלילה אמרנו שלום לסן פרנסיסקו, והתחלנו את הנסיעה לכיוון פארק יוסמטי (Yosemite Park), הפרק המדהים ואחד הגדולים בארה"ב!

View Larger Map

לוס אנג'לס נשארת הרחק מאחורינו ואנחנו דוהרים בשמחה בכביש המהיר ומתחברים לכביש 1 האגדי, הכביש המחבר בין לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו ומתפתל צמוד לקו החוף.
היום הראשון של המסע עבר בעיקר בנהיגה, השמש החלה לשקוע בים ורומנטים שכמונו חתכנו במהרה לכיוון עיירת החוף הראשונה על מנת לצפות בשקיעה. נסענו לעיירה ומצאנו את עצמנו על רציף דייגים קסום, בלי שקיעה אבל עם ערפל מסתורי, אווירה קסומה והרבה כלבי-ים (או אריות-ים, לעולם לא אדע את ההבדל).
כבר היה חושך, אז נכנסנו ל"מצב ואן", אכלנו את הפסטה הטעימה מהצהריים והלכנו לישון.
התעוררנו בבוקר עם נוף שורה ראשונה לים. מתמתחים קלות, יצאנו מהאוטו להליכה על המזח. טיילנו על המזח והרגשתי כמו תפאורה בסרט – ערפל קסום מחסה את מזח העץ הישן, עשרות כלבי-ים מצטופפים על הדרגשים ו"נובחים" במקהלה, דייגים מביאים סחורה טריה מן הים עם בוקר ושחפים ושלדגים חגים מעל, מחכים בקוצר רוח לאיזה נתח מן הדגה.
גם אנחנו היינו מוכנים לאיזו ארוחה. חזרנו לאוטו, הוצאנו מצרכים, כריים וכלים והתיישבנו על ספסל מול הים לארוחת הבוקר. בייצים, לחם, ירקות ויצאנו שוב לדרך.

מול המזח

San Louis Obispo

כלב-ים, או אריה-ים?

נסענו בכביש 1, הכביש מתפתל, לא אכפת לו עם זה הר, עמק או מישור, הוא נשאר צמוד לחוף. הדרך הייתה מדהימה, עוברת בשדות, הרים ויערות. לצערנו הייתה הדרך כולה בערפל, כך שאת הנוף לים אשר היה אמור להראות משמאלנו תמיד, החליף מסך אפור סמיך. מדי פעם זכינו להצצה חטופה לאיזה מפרץ קטן.

לאחר הנסיעה המיוחדת הגענו לעיר בשם מונטריי. הגענו בלילה, מצאנו מרכז מסחרי, אכלנו פיצה, נכנסו ל"מצב ואן" ולישון.

בבוקר למחרת התעוררנו ולאחר אורחת בוקר קלה, נכנסתי לשבת בסטארבקס בשביל לעבוד. עבדתי כמה שעות, אך לא הספקתי הרבה – רק הבנתי כמה עבודה יש לי וכמה מעט זמן לעבוד. עם זה עדיין לא הצלחתי להסתדר כמו שצריך. לשלב את העבודה בטיול בצורה חכמה. אני כרגע עובד על כמה פרוייקטים גדולים, לכל פרוייקט אני צריך הרבה זמן עבודה. אבל אני לא יכול כל יום לעבוד חצי יום, אנחנו רוצים גם לטייל. מה עושים? אני חייב לקום בבוקר יותר מוקדם ולנצל את השעות בצורה כמה שיותר יעילה. אין מה לעשות, עבודה שווה כסף וכסף שווה טיול…
בשביל לטייל בארה"ב צריך כסף ורצוי גם הרבה. כרגע אנחנו מטיילים עם תקציב של בערך 30$ ליום. כולל דלק, כולל אוכל, כולל הכל. איך עושים את זה? ארה"ב ב-30$ ליום לזוג?
המשימה לא קלה, אבל אפשרית. ישנים בואן ומבשלים לעצמנו רוב הזמן. מדי פעם מסעדה, הרי גם זה חלק מהכיף, חלק גדול אפילו. ומעבר לזה, חשוב לנו להראות שזה אפשרי! כולם יכולים! לא חייבים להיות עשירים בשביל לטייל בארה"ב כמה חודשים. גם עם תקציב קטן אפשר, רק צריך לדעת להתגמש ולא להיות מפונקים. וזה כיף, וזה מדהים וזה שווה את זה. הרפתקאה…

מבשלים בואן...

חופי קליפורניה ידועים בחיי ים עשירים ומגוונים, ומונטריי היא כולה מסביב לזה. מפרצים וחופים מדהימים מלאים ציפורים, כלבי-ים וחיות אחרות, אטרקציות ימיות, רחובות תירותיים מיוחדים ומסעדות פירות ים לרוב.
לאחר שעבדתי כמה שעות, נסענו לאורך החוף במונטריי. מדהים – מפרצים וסלעים, מים שקטים, מלא ציפורים מיוחדות, כלבי-ים, סנאים ואפילו איילים מטיילים להם ממול לחוף.

Monterey

ארוחה ועבודה מול הים

:)

בילינו יומיים במונטריי, נהנים מהים ומפירותיו…
והמשכנו לסאן פרנסיסקו!

View Our USA Road-Trip in a larger map