מטיילים חופשי

נהר הקולומביה זורם מקולומביה הבריטית בדרום קנדה ועד לצפון מערבה של ארה"ב. מבחינת נפח זרימת המים, נהר הקולומביה הוא הנהר הגדול ביותר הזורם לאוקיינוס השקט בחצי הכדור המערבי וכן הרביעי בגדולו בכל צפון אמריקה.

יצאנו מפורטלנד ונסענו מזרחה, בדרך יפה לאורכו של נהר הקולומביה. היעד שלנו היה מפל מולטונומה (Multnomah Falls), מפל מולטונומה הוא מפל גבוה (189 מטרים) ומדהים ביופיו.
לאחר נסיעה קצרה ויפה לאורך הנהר, הגענו למפל. ואכן נפעמנו מהמראה. מפל גבוה, הנופל בשתי קומות בקניון צר ירוק ומלא צמחייה.
עלינו ל"קומה השנייה" של המפל, עמדנו על הגשר התלוי מעל המפל. המים הנופלים בעוצמה מעצבים את האבן בכל רגע ורגע. שמענו שבשנת 1995, נפלה מהחלק העליון של המפל אבן בגודל של משאית והתיז כמויות אדירות של מים על העומדים בגשר ואף פצע חלק מהם… מדהים לדעת ששינויים אדירים כאלה מתרחשים בכל רגע…

אחרי המפל התחלנו לנסוע צפון-מערבה לפארק אולימפיק.
הפארק הלאומי אולימפיק (Olympic National Park) נמצא בחצי האי אולימפיק שבמדינת וושינגטון. הפארק הוא "ביוספרה" – אזור אחד שבו יש גם קו חוף, גם יער גשם ממוזג וגם הרי קרח. זו הסיבה שהוא כל כך מיוחד ומדהים.
הגענו לאולימפיק בערב וטיילנו על חוף ים קסום ומיוחד.

אחרי שהעברנו לילה גשום בעיירה נידחת, קמנו בבוקר והלכנו לחפש מעיינות חמים ביער הגשם. נסענו ונסענו בתוך היער, עד אשר הגענו לתחילת המסלול. התחלנו ללכת וביוחד בשבילנו הפסיק הגשם. טיילנו ביער כמה קילומטרים, נהנים מכל רגע – זה היה היער היפה ביותר שהיינו בו אי פעם! צמחיה עבותה, עצים, שרכים, פטריות, טחב שגדל על גזעי העצים עצי ארז בשלכת, גווני ירוק וחום, נחלים ומים זורמים בכל מקום.

ובסוף המסלול הקסום הגענו לבונוס – מעיינות חמים. הלכנו ולהכנו ופתאום התחלנו להריח את הריח המוכר של גופרית. הריח המסמן נביעה של מעיינות חמים. מצד ימין ראינו בריכה קטנה של מים חמים, רק שהיא הייתה קטנה מדי. המשכנו ללכת, עברנו עוד כמה בריכות והגענו לבריכה גדולה מספיק לרחצה, בין העצים מעל הנחל הזורם.
פשטנו את בגדינו ונכנסו למים החמים, מרגישים את הנעימות מתפשטת בכל הגוף ומרפה את השרירים. רחצנו במעיין החם, נרגעים ונהנים להקשיב לקולות הטבע.

כאשר החל לרדת הערב, שמנו פעמינו חזרה בשביל המתפתל אל האוטו. נסענו לעיר הקרובה, החנינו, נכנסו למצב ואן והלכנו לישון מרוצים מהיום ומצפים למחר – נסיעה לסיאטל.

View Larger Map

אינסוף חוויות עברו עלינו מאז הפעם האחרונה שכתבנו בבלוג, והגיע הזמן להשלים פערים…

לאחר שעזבנו את החווה סטינו קצת מהדרך בנסיעה חזרה דרומה לשמורת ה"רדוודס" (Redwoods) – יערות של עצי ענק.
הרדוודס הם בין העצים הגדולים והעתיקים ביותר בעולם, גובהם מגיע למעל 100 מטרים קוטרם מגיע ל-2-3 מטרים.
יער הרדוודס הוא יער מדהים וקסום. בגלל גובהם האדיר של העצים, מעט מאוד אור שמש מגיע אל הקרקע. כתוצאה מכך, מתפתחים להם צמחים מיוחדים, שרכים וטחב בכל מקום.
טיילנו ביער והרגשנו ממש כמו בתפאורה של סרט פנטזיה. עצי ענק, גזעים חלולים וגזעים נפולים, גשרי עץ מעל הנחל והמון ירוק.

הביקור ביערות בהחלט היה שווה את הסטייה בדרך, ולאחר שטיילנו ביערות המיוחדים כל היום, ההמשכנו צפונה במדינת אורגון לעבר "קרייטר לייק" (Crater Lake).
"קרייטר לייק" הוא מקום מיוחד במינו. לפני 7,700 שנים התפרץ הר געש ענק וממש כמו דבורה שעוקצת, הר הגעש מת לאחר ההתפרצות, קרס פנימה ויצר מכתש ענק בפסגת ההר. עם השנים התמלא המכתש בגשמים ובמי-שלגים והפך להיות אגם ענק ומיוחד. בגלל עומקו של האגם, 594 מטרים – האגם העמוק ביותר בארה"ב, צבעו כחול-טורקיז "זוהר".

התכנון היה להשאר באגם יום ולילה ולטייל, אבל מזג האוויר כנראה רצה שנמשיך הלאה. גל קור "ארקטי" פקד את האזור והוריד את הטמפרטורה אל מתחת לאפס. העדפנו לישון במקום קצת יותר נמוך וקצת פחות קר ולא להפוך לקרטיב בשנתנו באוטו…
עשינו סיבוב קצר ברגל לתצפית על האגם והמשכנו לנסוע צפונה בירידה מהר הגעש. גם הנסיעה עצמה הייתה מדהימה ולכל אורך הדרך ראינו את האגם, משתקף בשמש, עם העצים והשלגים מסביב.
עצרנו בדרך בעיירה שכוחת אל והלכנו לישון. עדיין היה קר עד מאוד, אבל עברנו את הלילה בשקט.

קמתי כהרגלי בשש בבוקר, ויצאתי לעבוד. בהעדר סטארבקס, הפעם ישבתי לעבוד ב"סאבוואי".
יש הרבה פרוייקטים מעניינים שאני עובד עליהם והרבה עבודה באינטרנט והרגשתי קצת תסכול שאני עובד מעט מאוד ולא מצליח להתקדם התקדמות משמעותית בפרוייקטים. לכן החלטנו שנעצור בעיר הקרובה ליום שלם לעבודה והתארגנות.

בדרך עברנו ב"מוניומנט הלאומי ניוברי" (Newberry National Monument). לא שמענו יותר מדי ולא ציפינו ליותר מדי ממקום זה, אך הופתענו לטובה. ניוברי הוא אזור טבע עם שני אגמים, גם הם נוצרו כתוצאה מפעילות הרי געש. הגענו לאגם והכנו ארוחת צהריים, היה שקט, רגוע ויפה.
שמענו שיש מעיין חם באזור ואחרי ארוחת הצהריים נסענו לחפש אותו. אנחנו מאוד אוהבים מעיינות חמים… חנינו על גדת האגם היכן ששמענו שנמצא המעיין. הלכנו לאורך גדת האגם בחיפוש אחר המעיין, מריחים את ניחוך הגופרית אך לא רואים את המעיין. לבסוף מצאנו אותו – שלולית קטנה ורותחת של מים מבעבעים. האמת היא שהיא הייתה כל כך קטנה, כך שבקושי את כף הרגל הצלחנו להכניס. שמנו לעצמנו מטרה – לחפור ולהגדיל את המעיין! התחלנו לחפור, נהנים לשחק בבוץ ובמים… אחרי זמן מה אכן הצלחנו להגדיל את המעיין בצורה משמעותית! עדיין לא מספיק בשביל להשתכשך, אבל מספיק בשביל לטבול את הרגליים…

מעיין חם בניוברי

ברדת הערב, התחלנו לנסוע לעבר "בנד" (Bend), העיר הגדולה במרכז אורגון.

View Larger Map

פארק יוסמטי, מתוייר מאוד אבל גם יפה מאוד

מאיה המטורפת קפצה למים הקפואים...

בתוך עץ סוקויה, מהעצים הגדולים בעולם!

מצוקים וסלעי גרניט ענקיים בפארק יוסמטי

ארוחה אחרונה בפארק וקצת עבודה

בלילה אחרי יוסמטי, מצאנו מעיין חם... מתפנקים... (צילום לילה)

לקום בבוקר ולרחוץ במעיין חם... חוויה מדהימה

הפסקת פרסומות - במגרש חניה של סטארבקס על הדרך, אור שרט אוטו חדש של מישהי. fucking shit, asshole, dumbass היו רק חלק מהקללות שנשמעו לאחר המקרה. מזל שיש ביטוח...

Roadtriping - צילום מתא הטייס...

פארק וולקני לאסן (Lassen) - אז ככה נראה גיהנום - נחלים של מים רותחים עם גופרית, קיטורים לוהטים מהאדמה, בוץ מבעבע ואגמים שחורים ורותחים...

מדהים, אין מילים

בריכה שחורה, רותחת ומבעבעת

מתחתינו האדמה רותחת ומבעבעת מעלינו, קר וקצת שלג יורד... חוויה מיוחדת ומדהימה

מתעוררים ליום חדש אחרי לילה קפוא, עם קצת שלג קל שירד...

View Larger Map

לוס אנג'לס נשארת הרחק מאחורינו ואנחנו דוהרים בשמחה בכביש המהיר ומתחברים לכביש 1 האגדי, הכביש המחבר בין לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו ומתפתל צמוד לקו החוף.
היום הראשון של המסע עבר בעיקר בנהיגה, השמש החלה לשקוע בים ורומנטים שכמונו חתכנו במהרה לכיוון עיירת החוף הראשונה על מנת לצפות בשקיעה. נסענו לעיירה ומצאנו את עצמנו על רציף דייגים קסום, בלי שקיעה אבל עם ערפל מסתורי, אווירה קסומה והרבה כלבי-ים (או אריות-ים, לעולם לא אדע את ההבדל).
כבר היה חושך, אז נכנסנו ל"מצב ואן", אכלנו את הפסטה הטעימה מהצהריים והלכנו לישון.
התעוררנו בבוקר עם נוף שורה ראשונה לים. מתמתחים קלות, יצאנו מהאוטו להליכה על המזח. טיילנו על המזח והרגשתי כמו תפאורה בסרט – ערפל קסום מחסה את מזח העץ הישן, עשרות כלבי-ים מצטופפים על הדרגשים ו"נובחים" במקהלה, דייגים מביאים סחורה טריה מן הים עם בוקר ושחפים ושלדגים חגים מעל, מחכים בקוצר רוח לאיזה נתח מן הדגה.
גם אנחנו היינו מוכנים לאיזו ארוחה. חזרנו לאוטו, הוצאנו מצרכים, כריים וכלים והתיישבנו על ספסל מול הים לארוחת הבוקר. בייצים, לחם, ירקות ויצאנו שוב לדרך.

מול המזח

San Louis Obispo

כלב-ים, או אריה-ים?

נסענו בכביש 1, הכביש מתפתל, לא אכפת לו עם זה הר, עמק או מישור, הוא נשאר צמוד לחוף. הדרך הייתה מדהימה, עוברת בשדות, הרים ויערות. לצערנו הייתה הדרך כולה בערפל, כך שאת הנוף לים אשר היה אמור להראות משמאלנו תמיד, החליף מסך אפור סמיך. מדי פעם זכינו להצצה חטופה לאיזה מפרץ קטן.

לאחר הנסיעה המיוחדת הגענו לעיר בשם מונטריי. הגענו בלילה, מצאנו מרכז מסחרי, אכלנו פיצה, נכנסו ל"מצב ואן" ולישון.

בבוקר למחרת התעוררנו ולאחר אורחת בוקר קלה, נכנסתי לשבת בסטארבקס בשביל לעבוד. עבדתי כמה שעות, אך לא הספקתי הרבה – רק הבנתי כמה עבודה יש לי וכמה מעט זמן לעבוד. עם זה עדיין לא הצלחתי להסתדר כמו שצריך. לשלב את העבודה בטיול בצורה חכמה. אני כרגע עובד על כמה פרוייקטים גדולים, לכל פרוייקט אני צריך הרבה זמן עבודה. אבל אני לא יכול כל יום לעבוד חצי יום, אנחנו רוצים גם לטייל. מה עושים? אני חייב לקום בבוקר יותר מוקדם ולנצל את השעות בצורה כמה שיותר יעילה. אין מה לעשות, עבודה שווה כסף וכסף שווה טיול…
בשביל לטייל בארה"ב צריך כסף ורצוי גם הרבה. כרגע אנחנו מטיילים עם תקציב של בערך 30$ ליום. כולל דלק, כולל אוכל, כולל הכל. איך עושים את זה? ארה"ב ב-30$ ליום לזוג?
המשימה לא קלה, אבל אפשרית. ישנים בואן ומבשלים לעצמנו רוב הזמן. מדי פעם מסעדה, הרי גם זה חלק מהכיף, חלק גדול אפילו. ומעבר לזה, חשוב לנו להראות שזה אפשרי! כולם יכולים! לא חייבים להיות עשירים בשביל לטייל בארה"ב כמה חודשים. גם עם תקציב קטן אפשר, רק צריך לדעת להתגמש ולא להיות מפונקים. וזה כיף, וזה מדהים וזה שווה את זה. הרפתקאה…

מבשלים בואן...

חופי קליפורניה ידועים בחיי ים עשירים ומגוונים, ומונטריי היא כולה מסביב לזה. מפרצים וחופים מדהימים מלאים ציפורים, כלבי-ים וחיות אחרות, אטרקציות ימיות, רחובות תירותיים מיוחדים ומסעדות פירות ים לרוב.
לאחר שעבדתי כמה שעות, נסענו לאורך החוף במונטריי. מדהים – מפרצים וסלעים, מים שקטים, מלא ציפורים מיוחדות, כלבי-ים, סנאים ואפילו איילים מטיילים להם ממול לחוף.

Monterey

ארוחה ועבודה מול הים

:)

בילינו יומיים במונטריי, נהנים מהים ומפירותיו…
והמשכנו לסאן פרנסיסקו!

View Our USA Road-Trip in a larger map

חלצתי את נעליי וחציתי את הנחל בחלק הרדוד שלו, צועד בהתרגשות אל הנביעה. עקפתי כמה סלעים, שניים-שלושה צעדים למעלה והגעתי אל הנביעה. בריכה קטנה תחומה באבנים המשקיפה אל הנחל ואל בריכה הגדולה שלמטה.
פשטתי את בגדי לגמרי… אני לבד, חופשי ומשוחרר בטבע. טבלתי את הרגל במים והם היו רותחים… כלומר, לא רותחים במידה כזו שאפשר לבשל ביצה אלא רותחים במידה הטובה ביותר. לאט לאט הכנסתי את הרגליים ואת כל הגוף. שקעתי כולי בתוך המים הרותחים הטבעיים, מרגיש רוגע מתפשט לי בכל הגוף וחיוך עולה על שפתי. מדהים… נרגע, עוצם עיניים, פותח אותן ומסתכל מסביב. המדבר, המים, הנחל, המעיין. הכל כל כך פשוט ויפה!

עד כדי כך היה יפה ומיוחד שלפעמים היה לי קצת קשה לתפוס את כל זה ולהרגע באמת…

לאחר כמה דקות במים הרותחים היה לי חם מדי, בכל זאת זה עדיין מדבר והשמש קופחת. יצאתי מהבריכה, מדלג לי למטה בלי ללבוש שום דבר, הרי אני לבד פה בטבע, והגעתי לבריכה הגדולה יותר, בריכת המים הקרים אליהם זורמים מפלים של מים רותחים מלמעלה. נכנסתי לבריכה, שחיתי, התפנקתי במפלים החמים שעשו לי מסג' ונהניתי…

לאחר כשעה וחצי, החלה השמש להעלם מאחורי ההרים המדבריים והבנתי שהגיע הזמן לחזור. התלבשתי והתארגנתי, חברתי לשביל המתפתל והתחלתי לחזור חזרה. הדרך חזרה הייתה רובה בעלייה, לא היה קל, הגוף שלי רצה רק לנוח ולישון אחרי המעיין, אבל המראה הנפלא של השקיעה במדבר נתן לי כוח ולאחר כשעת הליכה הגעתי חזרה לאוטו.

התחלתי לנסוע חזרה, נוהג בחושך בשבילי העפר, מתבלבל שוב ושוב ולא מוצא את הדרך לכביש הראשי… לבסוף, עייף אך מאוד מרוצה הגעתי לכביש הראשי ונסעתי חזרה ל-Big Bear. הגעתי, נכנסתי ל"מצב ואן", והלכתי לישון מלא סיפוק מהחוויה האדירה המפתיעה שעברתי…

לכזה דבר לא ציפיתי. חיפשתי בגוגל big bear hot springs ומצאתי משהו, מעיין שנקרא Deep Creek. תארתי לעצמי, בריכה קטנה של מים חמים בין ההרים פה באזור. טוב האמת היא שלא בדיוק ידעתי למה לצפות, אבל לחוויה כזאת מטורפת לא ציפיתי בכלל…

בצהריים נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע לנקודה על המפה ששם היה כתוב שיש מעיין. נסעתי ונסעתי, התפתלתי בירידה מההר כשפתאום אני רואה מולי נוף מדברי. "מה? מה קשור מדבר עכשיו?" חשבתי לעצמי. אכן מסתבר שאזור Big Bear הוא ממש בפעתי המדבר.
קקטוסים הופיעו פה ושם. המשכתי לנסוע, פחות עצים, יותר קקטוסים ענקיים. ירדתי מההר ומצאתי את עצמי במדבר…
המשכתי לנסוע עד שהגעתי לעיירת ספר בצד הדרך. נכנסתי לעיירה, מסתכל במסך המחשב (תודה ל-Google Maps) ומנסה לנווט את דרכי בכבישים הקטנים שנהפכו עד מהרה לכבישי עפר. נסעתי בכבישים הרעועים, מנסה לשכנע את הרכב שלי שהוא 4-על-4 אבל הוא מצידו קצת מסרב… נסעתי בכבישי העפר אל תוך המדבר עד שלבסוף מצאתי את זה: Bower Ranch (חוות באוור), שער הכניסה למעיין. החווה הוא שטח פרטי אשר התמזל מזלם של הדיירים והשטח יושב ממש על שביל הגישה למעיין. האם החליטו לעשות מזה קצת כסף והם לוקחים 5 דולר בשביל חניית יום ו-10 דולר בשביל חניית לילה. ואני חייב להגיד שהדרך שבה הם גובים את הכסף היא מאוד מקורית, ובהחלט מוסיפה לאווירה הקסומה של המקום. תמונה שווה אלף מילים, לכן פשוט הביטו בתמונות ותבינו:

פה עוצרים את הרכב

הדלת הקסומה

לקחתי את המפה, אשר דומה למפת חפש את המטמון. למעשה היא חסר תועלת לחלוטין אבל פשוט מגניבה… חניתי ויצאתי לדרכי בשביל המוביל למעיין.

מפת Bower Ranch

מפת Bower Ranch

פה החנייה

הלכתי בשביל, נהנה מהשקט ומהאוויר, מתפתל עם השביל ויורד למטה אל עבר הנקיק. לאחר כ-20 דקות הליכה, ראיתי צמחייה למטה ושמעתי מים זורמים. "וואו! מסתבר שיש כאן ממש נחל!" אמרתי לעצמי. מתרגש כמו ילד שבאמת משחק חפש את המטמון ורץ קדימה בעקבות הרמזים, המשכתי למטה לעבר הנקיק.

הנחל מלמעלה

לאחר עוד כ-30 דקות הליכה, הגעתי למטה. בדרך פגשתי זוג נוודים שמסתבר שחיים כאן בהרים ליד המעיין, וקיבלו את פני בברכה:
"Hey man! Wow it is your first time here! There are two guys there, they are leaving and you are going to have the place for yourself! Welcome! It is going to be an amazing night!"
לאחר קבלת הפנים החמה מאנשי המדבר, התקדמתי על המעיין, ונדהמתי… נחל זורם, בריכות ענקיות, מפלים קטנים וצמחייה ירוקה. נחל במדבר, דומה לעין גדי, רק ככה חופשי, בלי תשלום כניסה ובלי מאות אנשים בשעה… וכמובן, הדובדבן שבקצפת – נביעה של מים חמים.

פגשתי שני בחורים שבדיוק הלכו ולאחר שקיבלתי עדכון קצר איפה הנביעה, נשארתי לבדי. אני, הנחל, המעיין והמדבר…

Deep Creek Springs

בכמה ימים האחרונים הייתה סוג של שגרה. אם אפשר להגיד דבר כזה על מצב כל כך לא שיגרתי… קמתי בבוקר, הפכתי את המיטה ולספה והכנתי ארוחת בוקר – צלחת ירקות ושתי ביצים עם שאריות האוכל של הערב (אורז או פסטה). אל תרימו גבה, למעשה זה טעים מאוד… היום בדרך כלל התחלק לשניים – חצי יום אני מטייל באזור וחצי יום אני עובד בסטארבקס. טיילתי ברגל ובאופניים, נוף יפה ומזג אוויר מדהים.

טיול אופניים

לגבי העבודה יצא לי לחשוב הרבה מאוד במהלך הימים האחרונים. אני יודע שהשפע קיים בצורה אינסופית באינטרנט. מסיבה כלשהי, אני עדיין לא הצלחתי לתפוס חלק מהשפע הזה. כלומר, יש לי טעימות פה ושם, אבל נתח רציני מהשפע עדיין אין לי. יש לי הרבה מחשבות על מה אני עושה ומנסה להבין מה אני צריך לעשות אחרת. את החופש בראש אני מרגיש. את החופש בכיס עדיין לא… בסוף זה יגיע. אני באמת מאמין בזה.

בצהריים תמיד אכלתי ג'אנק פוד – כן, כן… מה לעשות, זה זול, משביע ומהיר. טקו-בל או סאבוואיי. 3-5 דולר סגרתי ארוחה… בערב נכנסתי ל"מצב ואן" (עיין ערך), הכנתי ארוחת ערב, ראיתי "הישרדות" או "מסודרים", קראתי או עשיתי מדיטציה, ולישון…

בעיקרון אני מסתדר מאוד טוב לבד, אבל לפעמים מרגיש קצת בדידות. בכל אופן אני לא מכיר פה אף אחד, אומנם כן יוצא לי לדבר פה ושם עם אנשים (מתלהבים מזה שאני מישראל), אבל עדיין… אף פעם לא יצא לי להיות ככה לבד לגמרי במקום זר וזו חוויה מעניינת.

מחר אני נוסע למעיין חם נסתר בין ההרים!

לילה טוב
אור