ספט' 27 2009

יושבים בסן פרנסיסקו על המים

רוצים להגיב?

סן פרנסיסקו היא עיר מיוחדת. רחובות מתפתלים עולים ויורדים בהם דוהרות קרוניות קטנות וצבעוניות, הרבה ים וחיות, מסעדות מעולות המגישות מכל טוב הים ואת מאכל הדגל של העיר – קלאם צ'אוודר (Clam Chowder), שזה מרק צדפות מוקרם המוגש בתוך קערת לחם.

הגענו לסן פרנסיסקו בשעת הצהריים וחיפשנו חנייה ליד Pier 39, רציף הדייגים המפורסם של העיר. חנייה במקומות המרכזיים בעיר יכולה מגיעה גם ל-10$ לשעה, אז חיפשנו וחיפשנו ומצאנו חנייה של שעתיים חינם, במורד אחד הרחובות. הרחוב היה כל כך תלול שפחדנו שהאוטו יתגלגל למטה בירידה…
טיילנו ברציף, עוברים בין דוכני פירות הים, מריחים את הריחות, מסתכלים על הים ולבסוף גם טועמים.

רחובות סן פרנסיסקו

רחובות סן פרנסיסקו

רציף 39, אלקטרז ברקע

רציף 39, אלקטרז ברקע

ערמת ילדים!

ערמת ילדים!

בערב נסענו לפארק, והלכנו לתצפית על גשר הזהב, אך ערפל כבד כיסה את הגשר ולא ראינו כלום… טיילנו בפארק בין העצים, באווירה מסתורית של ערפל עם קולות של כלבי-ים הנשמעים מרחוק.

מאוחר יותר, נסענו לפאב בעיר, למפגש של CouchSurfing (מה זה CouchSurfing). במפגש, חברים בקהילה מסן פרנסיסקו וממקומות אחרים בעולם אשר מטיילים בעיר שותים ביחד בירה, מכירים ויוצרים קשרים. ספה לישון עליה לא מצאנו, אבל היה בהחלט כיף.מצאנו חניית לילה במרכז קניות קצת מחוץ לעיר והלכנו לישון.

ביום הבא נסענו לצ'יינה-טאוון, הרובע עם ריכוז הסינים הגדול ביותר בארה"ב. הרבה חנויות מיוחדות, חנויות של שטויות ומסעדות סיניות. נכנסנו למסעדת Sushi Boats, חוויה מהנה ביותר – ישבנו מול תעלת מים ארוכה, כאשר בתעלה שטות סירות עץ קטנות ועל כל סירה צלחות עם סושי. אתה מושיט יד, שולף את הצלחת מהסירה, אוכל בהנאה ובסופו של דבר משלם לפי הצלחות שלקחת.

צ'יינה טאוון

צ'יינה טאוון

אחרי צ'יינה-טאוון, שוב ניסינו את מזלנו ונסענו לתצפית על גשר הזהב, על מנת לראות את הגשר המפורסם. אך שוב, ערפל כיסה את הגשר ולא ראינו כלום… נסענו לגשר עצמו, "מהגשר בטוח נראה את הגשר" חשבנו לעצמנו… חנינו את האוטו רגע לפני העלייה לגשר ולא האמנו – הערפל היה כל כך כבד שראינו רק כמה מטרים הלאה ואת המראה המרהיב של הגשר הארוך התלוי מעל המים לא ראינו. כנראה שאת המראה הזה נשאיר לתמונות…

א

מנסים לראות את גשר הזהב

השארנו לתמונות...

השארנו לתמונות...

כמו שלסינים, לגאים-גאות ולאיטלקים יש רובע משלהם בסן פרנסיסקו, גם להיפים יש את האזור המיוחד להם בעיר. הסתובבנו באזור, הרחובות מלאים בחבר'ה צעירים בעלי מראה "מיוחד", פאבים מגניבים וחנויות מלאות מכשירי עישון למיניהם…
לאחר מכן נסענו לאזור ה"קולינרי" של העיר, על המזח מול הים ואכלנו (סוף סוף) את מרק הקלאם-צ'אוודר המפורסם שבאמת היה טעים בטירוף.

א

בלילה אמרנו שלום לסן פרנסיסקו, והתחלנו את הנסיעה לכיוון פארק יוסמטי (Yosemite Park), הפרק המדהים ואחד הגדולים בארה"ב!

View Larger Map


ספט' 24 2009

ים וטבע לאורך כביש 1

רוצים להגיב?

לוס אנג'לס נשארת הרחק מאחורינו ואנחנו דוהרים בשמחה בכביש המהיר ומתחברים לכביש 1 האגדי, הכביש המחבר בין לוס אנג'לס וסן פרנסיסקו ומתפתל צמוד לקו החוף.
היום הראשון של המסע עבר בעיקר בנהיגה, השמש החלה לשקוע בים ורומנטים שכמונו חתכנו במהרה לכיוון עיירת החוף הראשונה על מנת לצפות בשקיעה. נסענו לעיירה ומצאנו את עצמנו על רציף דייגים קסום, בלי שקיעה אבל עם ערפל מסתורי, אווירה קסומה והרבה כלבי-ים (או אריות-ים, לעולם לא אדע את ההבדל).
כבר היה חושך, אז נכנסנו ל"מצב ואן", אכלנו את הפסטה הטעימה מהצהריים והלכנו לישון.
התעוררנו בבוקר עם נוף שורה ראשונה לים. מתמתחים קלות, יצאנו מהאוטו להליכה על המזח. טיילנו על המזח והרגשתי כמו תפאורה בסרט – ערפל קסום מחסה את מזח העץ הישן, עשרות כלבי-ים מצטופפים על הדרגשים ו"נובחים" במקהלה, דייגים מביאים סחורה טריה מן הים עם בוקר ושחפים ושלדגים חגים מעל, מחכים בקוצר רוח לאיזה נתח מן הדגה.
גם אנחנו היינו מוכנים לאיזו ארוחה. חזרנו לאוטו, הוצאנו מצרכים, כריים וכלים והתיישבנו על ספסל מול הים לארוחת הבוקר. בייצים, לחם, ירקות ויצאנו שוב לדרך.

מול המזח

מול המזח

San Louis Obispo

San Louis Obispo

כלב-ים, או אריה-ים?

כלב-ים, או אריה-ים?

א

נסענו בכביש 1, הכביש מתפתל, לא אכפת לו עם זה הר, עמק או מישור, הוא נשאר צמוד לחוף. הדרך הייתה מדהימה, עוברת בשדות, הרים ויערות. לצערנו הייתה הדרך כולה בערפל, כך שאת הנוף לים אשר היה אמור להראות משמאלנו תמיד, החליף מסך אפור סמיך. מדי פעם זכינו להצצה חטופה לאיזה מפרץ קטן.

כביש 1 המפורסם

כביש 1 המפורסם

לאחר הנסיעה המיוחדת הגענו לעיר בשם מונטריי. הגענו בלילה, מצאנו מרכז מסחרי, אכלנו פיצה, נכנסו ל"מצב ואן" ולישון.

בבוקר למחרת התעוררנו ולאחר אורחת בוקר קלה, נכנסתי לשבת בסטארבקס בשביל לעבוד. עבדתי כמה שעות, אך לא הספקתי הרבה – רק הבנתי כמה עבודה יש לי וכמה מעט זמן לעבוד. עם זה עדיין לא הצלחתי להסתדר כמו שצריך. לשלב את העבודה בטיול בצורה חכמה. אני כרגע עובד על כמה פרוייקטים גדולים, לכל פרוייקט אני צריך הרבה זמן עבודה. אבל אני לא יכול כל יום לעבוד חצי יום, אנחנו רוצים גם לטייל. מה עושים? אני חייב לקום בבוקר יותר מוקדם ולנצל את השעות בצורה כמה שיותר יעילה. אין מה לעשות, עבודה שווה כסף וכסף שווה טיול…
בשביל לטייל בארה"ב צריך כסף ורצוי גם הרבה. כרגע אנחנו מטיילים עם תקציב של בערך 30$ ליום. כולל דלק, כולל אוכל, כולל הכל. איך עושים את זה? ארה"ב ב-30$ ליום לזוג?
המשימה לא קלה, אבל אפשרית. ישנים בואן ומבשלים לעצמנו רוב הזמן. מדי פעם מסעדה, הרי גם זה חלק מהכיף, חלק גדול אפילו. ומעבר לזה, חשוב לנו להראות שזה אפשרי! כולם יכולים! לא חייבים להיות עשירים בשביל לטייל בארה"ב כמה חודשים. גם עם תקציב קטן אפשר, רק צריך לדעת להתגמש ולא להיות מפונקים. וזה כיף, וזה מדהים וזה שווה את זה. הרפתקאה…

מבשלים בואן...

מבשלים בואן...

חופי קליפורניה ידועים בחיי ים עשירים ומגוונים, ומונטריי היא כולה מסביב לזה. מפרצים וחופים מדהימים מלאים ציפורים, כלבי-ים וחיות אחרות, אטרקציות ימיות, רחובות תירותיים מיוחדים ומסעדות פירות ים לרוב.
לאחר שעבדתי כמה שעות, נסענו לאורך החוף במונטריי. מדהים – מפרצים וסלעים, מים שקטים, מלא ציפורים מיוחדות, כלבי-ים, סנאים ואפילו איילים מטיילים להם ממול לחוף.

Monterey

Monterey

ארוחה ועבודה מול הים

ארוחה ועבודה מול הים

:)

:)

א

בילינו יומיים במונטריי, נהנים מהים ומפירותיו…
והמשכנו לסאן פרנסיסקו!


View Our USA Road-Trip in a larger map


ספט' 20 2009

מתחילים את המסע ביחד

4 תגובות

טוב אני מתרגשת. זאת הפעם הראשונה שאני כותבת בבלוג. כבר התרגלתם לאור? טוב לא נורא תתחילו להתרגל גם אלי :)

אני בארצות הברית כבר יותר מחודש ורק לפני כמה ימים נפגשתי עם אהובי והתחלנו לטייל ביחד. התחלנו מסע מופלא של 3 חודשים ברחבי ארצות הברית וקצת קנדה וממה שנראה עד עכשיו מצפה לנו חוויה מטורפת והזויה ביותר.

אז מה עבר עלי עד עכשיו? אחת אחות מדהימה בפילדלפיה, אחת אחיינית מטריפה שלא ראיתי כבר יותר משנה והתאהבתי בה מחדש (לא יאמן כמה כלפתה ילדה בת 4 יכולה להיות), התרגשות ממדידת שמלות כלה בפעם הראשונה, התאחדות עם בחור אחד מדהים שבמקרה הוא גם ארוסי, חוויה מטריפת חושים ביוניברסל סטודיוז, "מצב ואן" הראשון שלי, שיטוטים ברחובות LA העשירים, הכנסת אורחים לבית לארוחת חג מאנשים שבכלל אנחנו לא מכירים וחווית הגלישת ספות הראשונה שלי.

כן כן כל יום קורים דברים חדשים ומעניינים ומה שמדהים בכל זה שאנחנו בטיול דל תקציב אז משתדלים לבשל לעצמנו ולישון או בואן או על ספה של מישהו. וזה ממש מגניב איך אפשר להסתדר בצורה מעולה (והייתי אומרת שהסתדרנו) עם זרימה, יציאה מקיבעון המקובל והראוי ועשיה של דברים בצורה קצת אחרת. כן כן כל האמהות ההיסטריות שאומרות לנו לא לישון ברכב ושטויות אחרות, עוד לא התנפל עלינו איזה פסיכי אמריקאי באמצע הלילה ואנחנו מקווים שימשיך כך. כמובן שיכול להיות שיש כמה מטורפים בארצות הברית אבל בכל זאת שווה לנו לקחת את הסיכון ולטייל טיול מדהים ברחבי הארץ כי אחרת זה לא היה מתאפשר לנו תקציבית.

אני ארחיב קצת מה עבר עלינו בימים האחרונים מאז שפגשתי את אור, הגעתי לLA- אחרי טיסה די ארוכה בהתחשב בעובדה שזאת טיסה בתוך ארצות הברית. אני יורדת במדרגות הנעות ומי מחכה לי שם עם שלט שכתוב עליו "צמפי" טוב ניחשתם נכון – אור. זה היה ממש מרגש ומוזר, בחודש וחצי שהייתי לבד אז בהתחלה ממש התגעגעתי והיה לי קשה להיות לבד אבל אחרי זה כבר דברים זרמו לי ואמרתי לעצמי טוב זה המצב זאת רק אני עכשיו ודי התרגלתי. אז כשנפגשתי איתו שוב פתאום הבנתי עד כמה הוא היה חסר לי, המפגש היה ממש מדהים והיה התחלה נהדרת לתחילת מסע מופלא. נכנסנו לטרטל (הבית על הגב שלנו) וכהפתעה אור לקח אותי למוטל חביב ללילה הראשון שלי איתו, היינו קצת בחדר התארגנו ויצאנו לשדרת הכוכבים, לסיבוב בעיר ויצאנו למסעדה איטלקית נחמדה. למחרת וביום שאחרי יוניברסל סטודיוז, היה שם ממש כיף, התרוצצנו בין המתקנים והרגשנו כמו ילדים גדולים. אתמול הסתובבנו בבברלי הילס, וברודיאו דריב.

בשדרת הכוכבים

בשדרת הכוכבים

Universal Studios

Universal Studios

Universal Studios

Universal Studios

Rodeo Drive

Rodeo Drive

המכונית החדשה של אור

המכונית החדשה של אור

בערב נפגשנו עם אסף (הכרנו אותו דרך קווץ סרפינג בזמן שחיפשנו מה לעשות בחג) בחור ישראלי נחמד שפתח בפנינו בנדיבות את ביתו ונסענו לארוחת חג ראש השנה אצל משפחה ישראלית/אמריקאית בOC- )כן כמו הסידרה). אז איך הגענו אליהם, חח קשר קצת מוזר ומסובך את אסף רק פגשנו עכשיו בפעם הראשונה הוא הכיר את אלכס לפני שבוע גם דרך קווץ סרפינג, אלכס הזמין אותו לארוחת חג ובגלל שהתארחנו אצל אסף גם אותנו, והארוחת חג היתה אצל חברים של ההורים של אלכס, כן אמרתי לכם שמסובך. מה שמדהים הוא שלמרות שאין לנו שום קשר אליהם, הכנסת האורחים היתה פתוחה ומדהימה! הם נתנו לנו הרגשה של בית קיבלו אותנו כחלק מהם והעברנו איתם ערב נהדר. עכשיו בוקר יום שבת ואני יושבת על המיטה בחדר אורחים של אסף.

ארוחת ראש השנה

ארוחת ראש השנה

היום אנחנו מתחילים לנסוע לכיוון סאן פרנסיסקו מבטיחים לעדכן אותכם בהמשך חוויתינו.

דרך צלחה לנו!

מאיה


ספט' 15 2009

גלישת ספות

רוצים להגיב?

מה אם בכל מקום בעולם היה לכם מקום להתארח? מה אם בכל מקום בעולם, היה מישהו שיפתח בפניכם את הלב? זה בדיוק הרעיון של האתר CouchSurfing. זו קהילה ענקית, של אנשים מכל העולם שרשומים באתר למטרה אחת – לארח ולהתארח.
בכל מקום בו אתם נמצאים בעולם, אתם יכולים למצוא מישהו נחמד שיארח אתכם בביתו.

וכך עשיתי בכמה ימים האחרונים… מצאתי באתר מישהו מהאזור, יצרתי איתו קשר והוא הסכים בשמחה לארח אותי בביתו. קוראים לו וולטר, בן 26 מעיירה שנקראת Running Springs.
ביום שישי הגעתי אליו הביתה, בקתה יפה בכפר המשקיפה על היער וההרים. בבקתה אפילו היה לי חדר משלי. הוא קיבל את פני בשמחה ולאחר זמן קצר יצאנו ביחד לבלות. נסענו למרכז בילוי פה באזור ופגשנו שם חבר שלו, גם נחמד מאוד.
ביום שבת נסענו ללוס אנג'לס, הלכנו למוזיאון, הסתובבנו בעיר והלכנו למופע רוק במועדון מפורסם.

אני וולטר

וולטר ואני

וולטר, דילן ואני

וולטר, דילן ואני

במועדון Troubadour

במועדון Troubadour

התחברתי איתם במהרה. איזה כיף! חברים חדשים, בקתה בהרים…
ביומיים הבאים עבדתי במהלך היום ליד האגם ובערב חזרתי לבקתה של וולטר.

שקשוקה!

שקשוקה!

המרפסת בבקתה

המרפסת בבקתה

אני בעבודה...

בעבודה...

אני מאמין שבמהלך הטיול נעשה עוד CouchSurfing. בעיקר בערים, כשקצת קשה לישון בתוך הואן, מה יותר טוב מלהתארח אצל אנשים נחמדים?

מבחינת העבודה עדיין לא קל. למרות שעל פניו זה נראה מדהים – אני עובד במקומות אקזוטיים ובכל זמן שרק ארצה, זה היה הרבה יותר טוב אם באמת הייתי עושה כסף. אז אני מטייל בהרבה יותר צמצום ממה שציפיתי והתחושה היא לא כל כך נעימה, אבל בכל אופן – טיול ארוך לפנינו והרפתקאות לרוב, ואני בטוח שיהיה מדהים.

מחר אני אוסף את מאיה מהשדה תעופה בלוס אנג'לס! סוף סוף, אחרי 40 ימים בהם לא התראנו, אנחנו ניפגש. זה כיף ומרגש. נהייה ביחד כמה ימים בלוס אנג'לס ונחגוג שם את ראש השנה. לאחר מכן נתחיל בנסיעה צפונה למסע המשותף שלנו בארה"ב!


ספט' 11 2009

מעיין נסתר במדבר – חלק ב'

43 תגובות

חלצתי את נעליי וחציתי את הנחל בחלק הרדוד שלו, צועד בהתרגשות אל הנביעה. עקפתי כמה סלעים, שניים-שלושה צעדים למעלה והגעתי אל הנביעה. בריכה קטנה תחומה באבנים המשקיפה אל הנחל ואל בריכה הגדולה שלמטה.
פשטתי את בגדי לגמרי… אני לבד, חופשי ומשוחרר בטבע. טבלתי את הרגל במים והם היו רותחים… כלומר, לא רותחים במידה כזו שאפשר לבשל ביצה :) אלא רותחים במידה הטובה ביותר. לאט לאט הכנסתי את הרגליים ואת כל הגוף. שקעתי כולי בתוך המים הרותחים הטבעיים, מרגיש רוגע מתפשט לי בכל הגוף וחיוך עולה על שפתי. מדהים… נרגע, עוצם עיניים, פותח אותן ומסתכל מסביב. המדבר, המים, הנחל, המעיין. הכל כל כך פשוט ויפה!

deep_creek3

עד כדי כך היה יפה ומיוחד שלפעמים היה לי קצת קשה לתפוס את כל זה ולהרגע באמת…

לאחר כמה דקות במים הרותחים היה לי חם מדי, בכל זאת זה עדיין מדבר והשמש קופחת. יצאתי מהבריכה, מדלג לי למטה בלי ללבוש שום דבר, הרי אני לבד פה בטבע, והגעתי לבריכה הגדולה יותר, בריכת המים הקרים אליהם זורמים מפלים של מים רותחים מלמעלה. נכנסתי לבריכה, שחיתי, התפנקתי במפלים החמים שעשו לי מסג' ונהניתי…

א
deep_creek5

לאחר כשעה וחצי, החלה השמש להעלם מאחורי ההרים המדבריים והבנתי שהגיע הזמן לחזור. התלבשתי והתארגנתי, חברתי לשביל המתפתל והתחלתי לחזור חזרה. הדרך חזרה הייתה רובה בעלייה, לא היה קל, הגוף שלי רצה רק לנוח ולישון אחרי המעיין, אבל המראה הנפלא של השקיעה במדבר נתן לי כוח ולאחר כשעת הליכה הגעתי חזרה לאוטו.

deep_creek6

התחלתי לנסוע חזרה, נוהג בחושך בשבילי העפר, מתבלבל שוב ושוב ולא מוצא את הדרך לכביש הראשי… לבסוף, עייף אך מאוד מרוצה הגעתי לכביש הראשי ונסעתי חזרה ל-Big Bear. הגעתי, נכנסתי ל"מצב ואן", והלכתי לישון מלא סיפוק מהחוויה האדירה המפתיעה שעברתי…


ספט' 9 2009

מעיין נסתר במדבר – חלק א'

רוצים להגיב?

לכזה דבר לא ציפיתי. חיפשתי בגוגל big bear hot springs ומצאתי משהו, מעיין שנקרא Deep Creek. תארתי לעצמי, בריכה קטנה של מים חמים בין ההרים פה באזור. טוב האמת היא שלא בדיוק ידעתי למה לצפות, אבל לחוויה כזאת מטורפת לא ציפיתי בכלל…

בצהריים נכנסתי לרכב והתחלתי לנסוע לנקודה על המפה ששם היה כתוב שיש מעיין. נסעתי ונסעתי, התפתלתי בירידה מההר כשפתאום אני רואה מולי נוף מדברי. "מה? מה קשור מדבר עכשיו?" חשבתי לעצמי. אכן מסתבר שאזור Big Bear הוא ממש בפעתי המדבר.
קקטוסים הופיעו פה ושם. המשכתי לנסוע, פחות עצים, יותר קקטוסים ענקיים. ירדתי מההר ומצאתי את עצמי במדבר…
המשכתי לנסוע עד שהגעתי לעיירת ספר בצד הדרך. נכנסתי לעיירה, מסתכל במסך המחשב (תודה ל-Google Maps) ומנסה לנווט את דרכי בכבישים הקטנים שנהפכו עד מהרה לכבישי עפר. נסעתי בכבישים הרעועים, מנסה לשכנע את הרכב שלי שהוא 4-על-4 אבל הוא מצידו קצת מסרב… נסעתי בכבישי העפר אל תוך המדבר עד שלבסוף מצאתי את זה: Bower Ranch (חוות באוור), שער הכניסה למעיין. החווה הוא שטח פרטי אשר התמזל מזלם של הדיירים והשטח יושב ממש על שביל הגישה למעיין. האם החליטו לעשות מזה קצת כסף והם לוקחים 5 דולר בשביל חניית יום ו-10 דולר בשביל חניית לילה. ואני חייב להגיד שהדרך שבה הם גובים את הכסף היא מאוד מקורית, ובהחלט מוסיפה לאווירה הקסומה של המקום. תמונה שווה אלף מילים, לכן פשוט הביטו בתמונות ותבינו:

bowen_ranch_sign

פה עוצרים את הרכב

הדלת הקסומה

הדלת הקסומה

לקחתי את המפה, אשר דומה למפת חפש את המטמון. למעשה היא חסר תועלת לחלוטין אבל פשוט מגניבה… חניתי ויצאתי לדרכי בשביל המוביל למעיין.

מפת Bower Ranch

מפת Bower Ranch

מפת Bower Ranch

מפת Bower Ranch

פה החנייה

פה החנייה

הלכתי בשביל, נהנה מהשקט ומהאוויר, מתפתל עם השביל ויורד למטה אל עבר הנקיק. לאחר כ-20 דקות הליכה, ראיתי צמחייה למטה ושמעתי מים זורמים. "וואו! מסתבר שיש כאן ממש נחל!" אמרתי לעצמי. מתרגש כמו ילד שבאמת משחק חפש את המטמון ורץ קדימה בעקבות הרמזים, המשכתי למטה לעבר הנקיק.

הנחל מלמעלה

הנחל מלמעלה

לאחר עוד כ-30 דקות הליכה, הגעתי למטה. בדרך פגשתי זוג נוודים שמסתבר שחיים כאן בהרים ליד המעיין, וקיבלו את פני בברכה:
"Hey man! Wow it is your first time here! There are two guys there, they are leaving and you are going to have the place for yourself! Welcome! It is going to be an amazing night!"
לאחר קבלת הפנים החמה מאנשי המדבר, התקדמתי על המעיין, ונדהמתי… נחל זורם, בריכות ענקיות, מפלים קטנים וצמחייה ירוקה. נחל במדבר, דומה לעין גדי, רק ככה חופשי, בלי תשלום כניסה ובלי מאות אנשים בשעה… וכמובן, הדובדבן שבקצפת – נביעה של מים חמים.

פגשתי שני בחורים שבדיוק הלכו ולאחר שקיבלתי עדכון קצר איפה הנביעה, נשארתי לבדי. אני, הנחל, המעיין והמדבר…

Deep Creek Springs

Deep Creek Springs


ספט' 8 2009

שגרה לא שגרתית

רוצים להגיב?

בכמה ימים האחרונים הייתה סוג של שגרה. אם אפשר להגיד דבר כזה על מצב כל כך לא שיגרתי… קמתי בבוקר, הפכתי את המיטה ולספה והכנתי ארוחת בוקר – צלחת ירקות ושתי ביצים עם שאריות האוכל של הערב (אורז או פסטה). אל תרימו גבה, למעשה זה טעים מאוד… היום בדרך כלל התחלק לשניים – חצי יום אני מטייל באזור וחצי יום אני עובד בסטארבקס. טיילתי ברגל ובאופניים, נוף יפה ומזג אוויר מדהים.

טיול אופניים

טיול אופניים

לגבי העבודה יצא לי לחשוב הרבה מאוד במהלך הימים האחרונים. אני יודע שהשפע קיים בצורה אינסופית באינטרנט. מסיבה כלשהי, אני עדיין לא הצלחתי לתפוס חלק מהשפע הזה. כלומר, יש לי טעימות פה ושם, אבל נתח רציני מהשפע עדיין אין לי. יש לי הרבה מחשבות על מה אני עושה ומנסה להבין מה אני צריך לעשות אחרת. את החופש בראש אני מרגיש. את החופש בכיס עדיין לא… בסוף זה יגיע. אני באמת מאמין בזה.

בצהריים תמיד אכלתי ג'אנק פוד – כן, כן… מה לעשות, זה זול, משביע ומהיר. טקו-בל או סאבוואיי. 3-5 דולר סגרתי ארוחה… בערב נכנסתי ל"מצב ואן" (עיין ערך), הכנתי ארוחת ערב, ראיתי "הישרדות" או "מסודרים", קראתי או עשיתי מדיטציה, ולישון…

בעיקרון אני מסתדר מאוד טוב לבד, אבל לפעמים מרגיש קצת בדידות. בכל אופן אני לא מכיר פה אף אחד, אומנם כן יוצא לי לדבר פה ושם עם אנשים (מתלהבים מזה שאני מישראל), אבל עדיין… אף פעם לא יצא לי להיות ככה לבד לגמרי במקום זר וזו חוויה מעניינת.

מחר אני נוסע למעיין חם נסתר בין ההרים!

לילה טוב
אור