מתפנקים בואנקובר
בונקובר התפנקנו. טוב, מותר לנו לפעמים ללכת לבית מלון ולמסעדות. בעיקר כשמדובר ב-3 שנים להכרות שלי ושל מאיה. אבל קודם כל אני אספר לכם קצת על ונקובר.
ונקובר (Vancouver) היא עיר גדולה השוכנת בדרום מערב קנדה, ממש על הגבול עם ארה"ב. היא אינה מוכרת כמו טורונטו ומונטריאול ובוודאי נופלת בפרסומה מהערים הגדולות שמעבר לגבול, בארצות הברית. ובכל זאת ונקובר עוקפת בסיבוב את מתחרותיה פעם אחר פעם בדירוגי "העיר הטובה ביותר לחיות בה בצפון אמריקה". היא נטועה בסביבה מרהיבה בה נפגשים מפרצים, מי אוקיינוס תכולים, יערות גשם ממוזגים והרים נישאים. יש בה בניינים היסטוריים משופצים, שכונות מקסימות שנעים לשוטט בהן ואווירה קוסמופוליטית ידידותית.
הגענו לואנקובר אחה"צ ונסענו לפארק סטנלי לתצפית מדהימה על העיר, אף פעם לא ראיתי עיר שנמצאת במיקום יפה כמו ואנקובר.
נסענו לבית מלון, התארגנו ויצאנו למועדון ג'אז בעיר.
תצפית על ואנקובר מפארק סטנלי
למחרת הסתובבנו בעיר התחתית. ללא ספק זה החלק הפחות מיוחד של העיר. רחובות שקטים, הרבה עבודות בכביש ואין יותר מדי אטרקציות. כאשר הגענו לטיילת והלכנו לאורכה, שוב נתגלתה לנו ואנקובר במלוא הדרה עם נהר רחב אשר משני עבריו בנייניה של העיר, צעירים מנומנמים ומטוסים קלים הנוחתים על המים פעם בכמה זמן.
בלילה הסתובבנו ברחוב ונכנסנו לפאב מקומי לחוות את חיי הלילה של ואנקובר…
דביבונים!
למחרת נפרדנו מהמלון ונסענו לשוק בחצי האי גרנביל (Granville Island). הסתובבנו בשוק המקורה, מסתכלים סביב על המאכלים המיוחדים ונהנים מהניחוחות והאווירה. המחירים בשוק ובואנקובר באופן כללי הם בשמיים – העיר הכי יקרה שראיתי. לכן לא טעמנו יותר מדי, רק חלקנו לנו ארוחה נחמדה מול הים.
התפנקנו בואנקובר, ועכשיו מחכה לנו נסיעה של יותר מ-1,500 קילומטר עד לפארק ילווסטון. בחזרה למצב ואן…