העיר סיאטל
הדרך לסיאטל הייתה מיוחדת. במקום לנסוע, עלינו על מעבורת. פשוט חנינו את האוטו במעבורת, שטנו לנו בנחת עד לסיאטל, התנענו את האוטו והמשכנו לנסוע…
מעבורת לסיאטל
הגענו לסיאטל לעת ערב ונהננו מתצפית על העיר בשקיעה.
סיאטל (Seattle) היא העיר הגדולה ביותר בצפון-מערב ארה"ב ובוושינגטון. זו עיר מיוחדת, הים וחצי-האי אולימפיק נפרשים במערבה, והפסגות מכוסות השלג של רכס הקסקייד מתנשאות במזרחה.
סיאטל היא עיר איכותית מבחינת מוזיקה וטכנולוגיה, רבים וטובים יצאו ממנה. במוזיקה: ג'ימי הנדריקס, נירוונה, פרל ג'אם, אליס אין צ'יינס ועוד. בטכנולוגיה מייקרוסופט למשל.
הסתובבנו קצת במרכז העיר, אבל ירד גשם והיה קר אז נסענו לביתה של לידייה.
תצפית על סיאטל
גם בסיאטל מצאנו איפה להתארח דרך "גלישת ספות" (CouchSurfing). הגענו לבית של לידייה לעת ערב. דפקנו בדלת ולהפתעתנו פתחו לנו את הדלת ההורים שלה. מסתבר שלידייה גרה אצל ההורים שלה וכל המשפחה שלה מארחת אותנו. קיבלו אותנו יפה מאוד ובמהרה ירדנו למרתף, שם חיכתה לנו מיטה גדולה ונוחה. ישנו כל כך טוב במיטה הנוחה, קמנו בבוקר ונסענו ב"רכבת העילית" אל השוק הגדול של סיאטל.
השמש זרחה והגשם פסק ממש לכבודנו, הסתובבנו בשוק, נהננו מהמראות והטעימות, אכלנו "פריושקי" שזה מאפים רוסיים מאוד טעימים וביקרנו בסניף הסטארבאקס הראשון בארה"ב…
סיימנו את הערב במסעדת דגים טובה ברציף על המים, נהנים מהאוכל ומהשקיעה.
חזרנו לבית של לידייה ולהפתעתנו היא הזמינה אותנו ל"סיבוב בארים" בסיאטל איתה ועם חברים שלה. היה קצת מוזר כי הבארים אליהם הם בחרו ללכת הם בארים "גאים"… אבל בכל זאת נהננו מאוד.
למחרת נפרדנו מלידייה ומשפחתה ונסענו למוזיאון המוזיקה המיוחדת בסיאטל. רק לא היה בתכנון ששוב הואן שלנו יבגוד בנו. ניסינו להניע והוא לא הניע. נסיתי שוב ושוב, צעקתי עליו (בוא לאבא!), ביקשתי ממנו ולבסוף הוא הניע – ישירות למוסך. הלך הסטארטר, עוד $300 הלכו. אנחנו חוסכים כל גרוש ופתאום בום. 300 דולר ברגע. קיבלנו את זה, אין מה לעשות, זה המחיר של לקנות רכב ולא להשכיר.
הסתובבנו במוזיאון המוזיקה (שהיה מיוחד במינו), לקחנו את האוטו מהמוסך והתחלנו בנסיעה צפונה והחוצה מארה"ב – אל ואנקובר שבדרום קנדה – אחת הערים היפות בעולם, כך נאמר!