שלום לך מדבר, טוב שבאת
אנחנו במדבר. מרחבים אינסופיים, חולות אדומים, סלעים מוזרים. איזה כיף השינוי המרענן בנוף.
הגענו למואב (Moab), העיירה המרכזית באזור. הרבה דיינרים, חנויות ישנות ואווירה מיוחדת. הצטיידנו בדלק ויצאנו לפארק ארצ'ס (Arch'es – קשתות). הגענו לארצ'ס והתחלנו לנסוע בפארק, כל פנייה נגלה לפנינו סלע מוזר בצורה אחרת, צוק משונן, קשתות ומרחבים. עם שקיעת השמש הגענו לקשתות הענקיות אשר נצבעו בצבעי שקיעה. החושך החל לרדת והצורות בסלעים התחלפו בצללים. ירח מלא החל לזרוח מההרים גדול כל כך שממש יכולתי לראות את הפרצוף על פניו…
חזרנו לישון בעיירה מואב ויום למחרת שוב חזרנו לפארק ארצ'ס, לראות ולחוות עוד קצת מהקשתות המיוחדות. לאחר מכן נסענו לפארק קניונלנדס (Canyonlands), אבל בגלל שכבר החל להחשיך (מחשיך בחמש אחר הצהריים) עצרנו לצפות בשקיעה. השמש שקעה ואנחנו עלינו לגג של האוטו, פרסנו שמיכה וצפינו במיליוני הכוכבים הזורחים בעוצמה במדבר.
למחרת נסענו לפארק קניונלנדס. בפארק קניונים רבים וצוקים נשאים, אשר יוצרים כמו "איים" מעל המרחבים הפתוחים. בגלל זה הכינוי של הפארק הוא "איים בשמיים". עצרנו, בישלנו ארוחת צהריים ולאחר מכן יצאנו לטיול רגלי של כמה קילומטרים. היה תענוג לטייל ככה לבד במדבר, על הסלעים האדומים. כאשר התחלנו לחזור חזרה, איבדנו את סימון השבילים… התחלנו ללכת, משוטטים על הסלעים במדבר כאשר השמש מתחילה לשקועה ואנחנו עם בקבוק מים אחד ובלי ציוד להעביר את הלילה… בסוף לא נאלצנו לבלות שם את הלילה, מצאנו את הסימון וחזרנו לאוטו…
אחרי לילה נוסף במואב, אמרנו שלום לעיירה הנחמדה והמשכנו לנסוע במדבר, מערבה לעבר עמק המוניומנט. כאשר התקרבנו לעמק המוניומנט, לא היינו יכולים להשאר אדישים לכביש המתפתל בתוך המדבר, ולסלעים הקופצים פתאום בתוך המרחב. הנוף היה בראשיתי… קסום… עוצר נשימה.